פסקוב

ביקרתי בפסקוב בפעם הראשונה באביב 2008: "העיר קטנה, נמוכה, שקטה, נעימה, מאוד רוסית וביתית. זה ישן, כפי שניתן לראות מבתים רבים שלא שופצו במשך זמן רב. והבנייה מאוד איטית. ברור שזו לא עיר עשירה בכלל, אבל עם גאווה משלה. הוא נראה כמו איכר חרוץ, מוצק, אבל אוהב, נדיב בחיבה, ולכן יש לו ילדים רבים, ואשתו מגרדת את תחתית החבית, ממציאה פנקייקים ודייסות, ומשנה בגדים מהגדול לקטן, מתקנת. חורים: לפעמים הם מייללים, אבל אין מה לעשות, צריך לחיות - קדימה ועם שיר, ביחד ולאט".

בסתיו 2014, פסקוב נראתה אחרת: הכבישים השתפרו, אם כי לא בכל מקום, העיר הפכה ליותר מסודרת, מטופחת, מכובדת: אותה גאווה כאילו התלבשה טוב יותר, מיישרת כתפיים.

כך נראתה סוללת נהר וליקאיה ב-2008.

וככה היא נראית עכשיו (סתיו 2014).

מבט על הקרמלין של פסקוב ממלון אולגינסקאיה, ליד גשר אולגינסקי והקפלה.

מימין, נהר הפסקובה זורם לנהר וליקאיה.

כך נראה הצד השני של הקרמלין של פסקוב על סוללת נהר פסקוב.

עכשיו המקום הזה נראה מתורבת יותר.

העץ בכניסה לקרמלין גדל מאוד:

מבט מחדר המלון של אולגינסקיה.

נבנו מלונות קוטג'.

התחושה של העיר העתיקה נשארת גם בין המבנים הללו.

פסקוב שימר כנסיות ישנות רבות.

בית הארחה.

תיאטרון הדרמה פסקוב על שמו. פושקין. זה נראה כאילו הוא שוחזר מאז הפעם האחרונה, ובחזיתו הוקמה פינת ישיבה במהלך שהותי שם, הם סיימו את הנחת האריחים להולכי הרגל.

אזור בילוי משפחתי נוסף עם מגרש משחקים לילדים.

מָקוֹר: travel.ru