למרגלות הרי סיביליני המסתוריים יש את העיר סן סברינו מרשה, שההיסטוריה שלה החלה בין המאות ה-6 וה-9 לספירה. מהיישוב מחדש להר נרה (Monte Nera, מאיטלקית - שחורה) של תושבי העיירה העתיקה ספטמפדה, שהתקיימה במאה ה-3 לפני הספירה, ולאחר מכן נשבה על ידי הרומאים. מאז, העיר גדלה ומונה כיום כ-13 אלף תושבים המכבדים להפליא את שורשיהם ומנסים כמיטב יכולתם לשמר את המסורות, הזיכרון וההיסטוריה של המקומות הללו. אחת העדויות לאמור לעיל יכולה להיות החג המסורתי Palio dei Castelli, הנערך ביוני מדי שנה (מאז 1972) ומוקדש ל-8 ביוני - היום של הפטרון של העיר - הבישוף הקדוש סברינו מספטימפדה, שבפיקודו. העיר החדשה נוסדה.
מה זה החג הזה? Palio dei Castelli הוא זמן של זיכרונות עבור המקומיים, ועבור תיירים הזדמנות אמיתית לטבול את עצמם באווירת המאה ה-15, שחזור תלבושות של חיי ימי הביניים בסן סברינו, הנמשך בדרך כלל עשרה עד ארבעה עשר ימים ברציפות. בתקופה זו העיר מתמלאת בדמויות בתלבושות עתיקות, תהלוכות חגיגיות, תחרויות חץ וקשת, מרוצים במגדלי דיקט בכיכר המרכזית, הופעות של מינסטרלים, מתופפים וחצוצרנים מתקיימים כמעט מדי יום. כל זה מלווה באווירה חגיגית, התכנסויות בטברנה ומתבצע בשני שלבים: הראשון - בכיכר המרכזית של העיר, והשני, אחרון - בטירה בהר נרה, הניצבת מאז זמן ספמטפדה.
היום יש לנו הזדמנות ייחודית לחזור ל-22 ביוני 2014 ולראות במו עינינו את החלק האחרון של ה- Palio dei Castelli. האם אתה מוכן? בוא נלך!
בטירה שעל ההר השחור, שבעבר הייתה עיר, ניתן לראות כיום בשימור מצוין חלקים גדולים מהחומה מימי הביניים, שני שערים (אחד מהם רואים בתמונה למטה), ושני מגדלים שהם הסמל של העיר. אחד המגדלים בגובה 40 מ' ונקרא Torre degli Smeducci (לכבוד משפחת האצולה ששלטה כאן) והוא מעוטר כיום בדגלים, והשני הוא צריח הדואומו הישן, שנבנה ב-944, שוחזר ב-1061 והוגדל בסוף המאה ה-12. בתוך הדואומו נשמרים שרידי הפטרון של העיר, ומשמאל במאה ה-15 נוסף לו מנזר עם תקרות מקומרות גבוהות שנראה אותו בסוף הסיפור;
אז אנחנו בפנים. כאן, בכיכר קטנה מול מרפסת התצפית, מוזיקאים תוססים כבר מנגנים מנגינות קצביות, רוקדים באופן פעיל. קשה להתנגד להתחיל לרקוד, וההנאה מהאזנה למוזיקה חיה בפורמט הזה היא בלתי ניתנת למדידה!
ולצידה, בחורה מלהטטת בשלשלאות למוזיקה ועושה את עבודתה בצורה יוצאת דופן. סביר יותר שהקהל מוחא לה כפיים, ולא למוזיקאים.
מריה הבתולה, יחד עם סברינו הקדוש, שומרים על העיר. ובתמונה מימין בדיוק אותו מגדל של 40 מטר וזו לא אשליה אופטית, הוא ממש מוטה והגון!
ברחבי המבצר מוצבים שולחנות עם אוצרות מלאכת יד שונים בהיקף, החל מקסדות וחרבות אמיתיות, דגלים, מגנים ושאר אבירי אבירים ועד לסבון ביתי, אלבומים מצופים בעור, מלאכת יד מעץ, נעליים תפורות בעבודת יד ופריטים סרוגים. זה מעניין להפליא, לעבור משולחן אחד לאחר, לראות איך אנשים עושים את כל הדברים האלה כאן. הרצון לקנות קצת זוטת הופך לבלתי נסבל והיד עצמה מושיטה יד לארנק.
והנה כף יד אמיתית קורא את היד שלך ומפענח את קווי הגוף! האם תרצה לדעת את העתיד ולהבין את העבר?
בפינה זו מלמדים את כולם איך לירות בקשת אמיתית - ממבוגרים ועד ילדים. מאחורי הקלעים היה תור מרשים.
והנה הילד דופק עיצוב עם אזמל, אבל לא על עץ, אלא על אבן. עבודה לעזאזל! העבודה שלו עם מדונה ניצבת לידו - מרשימה, כי המאסטר עדיין צעיר מאוד, אבל כבר אמן כל כך מיומן. החיילים האמיצים והחיייכים עצמם מבקשים להצטלם. ואיך אפשר שלא לצלם יפות כאלה?!
אנו חוזרים אל הרציף הפנוראמי, מציצים למטה ו...הנה היא - San Severino Marche, הממוקמת מתחת להר, מוקפת בגבעות גבוהות ונראית כה קטנה ובלתי מוגנת בקרני השמש השוקעת. נוף מדהים, אתה לא מסכים?
מָקוֹר: travel.ru