לעתים קרובות אתה יכול לשמוע את הביטוי "אם היית בהולנד ולא אכלת הרינג בוולנדם, אז לא ראית את הארץ". למה זה כך? כי אומרים שאין דג טרי וטעים יותר מאשר בוולדם בכל הולנד. זה מוזר, כמובן, כי וולנדם הוא לא רק כפר דייגים, יש אחרים. ובכן, בסדר, אני גם שמח להאמין בזה וכן הלאה, אבל הרינג באמת מדהים.
זה נראה כמו אותה מדינה, ולא רחוק מאמסטרדם, אבל התחושות שונות לגמרי, גם התפיסה שונה. יחד עם זאת, לפני הטיול חשבתי שוולנדאם וזאנסה סאנס יהיו זהים, הרשמים יהיו דומים, עכשיו אני יודע בוודאות שהם לא, ואני יודע בוודאות שיש שני כפרים לבקר בהם.
איך להגיע לכאן? באוטובוס. לרוע המזל, הרכבות שאתה כל כך רגיל להשתמש בהן בארץ לא נוסעות כאן. אבל זה לא משנה, האוטובוסים פה גם וואו, אפשר לחלום עליהם. אז אנחנו אוכלים מתחנת האוטובוס, שנמצאת מאחורי תחנת הרכבת Amsterdam Centraal, כלומר. תחנת האוטובוס ממוקמת לא בצד העיר, אלא בצד התעלה. מיד עולה השאלה איך עוברים אם צריך "צ'ק אין" כרטיסים, אז אם אנחנו פונים לכניסה לאמסטרדם סנטרל, אז אנחנו עוברים דרך האגף השמאלי מאוד, יש מעבר פנוי שבו לא צריך כדי לנקב כרטיסים, ושלטי האוטובוס יגידו לך. כשנעבור בתחנה, יהיה חץ לקומה העליונה, אנחנו עולים במדרגות הנעות וכבר בתחנת האוטובוס. ניגש מיד למסך ותסתכל על לוח הזמנים של האוטובוסים, אנחנו צריכים את זה שנוסע לכיוון וולנדאם-אדם. היו כמה מספרי אוטובוסים כתובים באינטרנט, אבל כשהייתי שם היו רק שני מספרים 110 ו-118 (נובמבר, 2014). התחנה בוולנדאם נקראת Centrum. ועכשיו כבר הגענו.
בוולנדאם יש התפתחות מעניינת של בתים על כלונסאות, הם נראים כמו בתים עירוניים מוצקים, שהקומות הראשונות בהם לבנים, וגג הרעפים - המכונה גם עליית הגג - משמש כקומה מלאה עם חזית עץ, לרוב ירוקה או כְּחוֹל. כל המוזרות הזו ובו בזמן הדמיון של כל הבתים נותן לכפר את קסמו.
בתחילה שימש וולנדאם כנמל לעיירה השכנה אדאם, אך מאוחר יותר רכשה אדאם נמל משלה, וולנדם החלה להיות מאוכלסת בדייגים ובחקלאים.
הענף העיקרי כאן היה דיג. הפופולריים ביותר הם, כמובן, גם הרינג וצלופחת מעושן;
שימו לב, זה נובמבר, וכמה ירוק יש במדינה הצפונית הזו.
לעתים קרובות, תוך כדי הליכה ברחבי העיר, אתה יכול לראות וילונות חלונות שנאספו בצדדים. בעבר, זה היה תכונה מוזרה של התושבים, שכן בעליהם, דייגים, יצאו להפלגות ארוכות, ואז בכך שלא סגרה את החלונות בווילונות, האישה הוכיחה שלא רכשה מאהב ואין לה מה להסתיר. עכשיו, כשאני נתקל בתמונות כאלה, אני חושב שזה יותר צירוף מקרים מאשר מחווה למסורת, למרות שראיתי חלונות כאלה יותר מפעם אחת.
מה שאהבתי גם היה הניקיון והניקיון מסביב. זה היה נראה כאילו יש בתי עיר מוצקים בכל מקום, אבל אם מסתכלים היטב, אפשר לראות איך כל דלת וחלון מקושטים, איפשהו בכניסה יש ספסל חמוד, איפשהו שולחן עם פמוט או עציץ של פרחים. וכמה חצרות קטנות ונעימות יש. ברור שהתושבים מתייחסים לבתיהם באהבה ובחסכנות.
אגב, קראתי שכמעט בלתי אפשרי לזר לקנות כאן בית אם הבית יוצע למכירה, הוא ייקנה על ידי שכנים, קרובי משפחה או הקומונה, כדי להרחיק זרים כמו; אפשרי ולשמר מסורות מקומיות.
אבל תהיו בטוחים, תיירים מאוד אהובים ומתקבלים כאן. הם תמיד מחייכים ידידותיים, מקבלים את פניך בתלבושות לאומיות, וזה לא מפתיע, כי הכפר כבר הפך ל"מכה" תיירותית.
עם כל האופי התיירותי שלה, וולנדאם משמרת באופן מלא את אורח החיים, המסורות והאותנטיות שלה.
לפעמים ההליכות ברחובות הכפר מוחלפות בהליכות לאורך תעלות או חציית גשרים. באופן כללי, עובדה מעניינת היא שהולנד נמצאת 7 מטרים מתחת לפני הים. וזה נראה בבירור כשעולים לסוללת וולנדאם, שעולה לגובה פני הים, וכל העיירה נמצאת מתחת.
החיים מחוץ לסוללה שקטים, רגועים ומדודים. לעתים קרובות הרחובות פשוט שוממים.
לוולנדאם יש מאפיינים משלה שנותנים לכפר טעם משלו. אז ביולי ואוגוסט יש כאן ירידי גבינות, למרות שהיינו בשבת בנובמבר ומצאנו את שוק הגבינות במרכז. גם כאן מתקיימות מכירות פומביות של דגים. ובכלל, בבקרים אפשר לקנות דגים ישר מהסירה.
וולנדאם היא גם מקום הולדתה של התלבושת ההולנדית המסורתית - סמל המדינה. בחיי היומיום משתמשים בו כדי לצלם תמונות עם תיירים, אבל הדבר הכי מעניין להגיע לוולדם הוא ביום ראשון בבוקר, כאשר התושבים בתלבושות מסורתיות הולכים לכנסייה.
לאחר טיול בעיר הגענו לסוללה - צפוף ורועש, אך יחד עם זאת מעניין לא פחות.
על הסוללה יש הרבה בתי קפה, ברים, דוכנים בהם ניתן לקנות את הרינג המפורסם, חנויות מזכרות ומקומות בהם ניתן להצטלם בתלבושות לאומיות.
אגב, הבית הראשון שראיתי כאן עם וו להרמת משאות. מסתבר שגם בבתים קטנים כאלה יש את זה.
אבל זה אותו נוף - אני עומד על הסוללה בגובה פני הים, ושאר הבתים מתחת.
לנסוע מאוחר זה רע מאוד, רק דבר אחד הוא שהימים קצרים יותר ומחשיך מוקדם. עכשיו השמש כבר שוקעת, מאירה את וולנדם בקרני השקיעה, ומעניקה לו קצת רומנטיקה.
מָקוֹר: travel.ru
