ספרד היא כמו תיבת אוצר ללא תחתית: אתה יכול לנסוע רחוק, ועדיין היא תכין הפתעה חדשה בכל הפלגה הבאה. הפעם היא נתנה לנו היכרות עם האי Gaztelugatxe.
בכבישים המהירים בספרד נתקלנו לא פעם בשלטים חומים: הדרך לאטרקציות מסומנת לרוב בשלט מיוחד. לא כל המקומות מתוארים בספרי הדרכה, והיה מעניין עוד יותר לציית פתאום, להסתובב לאורך אחד החצים, בלי לדעת אם מחכה לכם מתחם מונומנטלי גרנדיוזי או איזה שבר חסר פנים של חצי מטר של חומה רומית עתיקה. פנינו לאורך אחד השלטים האלה עם המילה המסתורית Gaztelugatxe תוך כדי נסיעה דרך ארץ הבאסקים.
נסענו דרך איזו עיירה, ואז קצת הלכנו לאיבוד ועמדנו לוותר לגמרי על הרעיון הזה ולחזור לכביש המהיר, כשמצאנו את עצמנו במגרש חניה קטן, הסתכלנו אחורה על האוקיינוס וראינו אותו - אי סלעי קטנטן מחובר ל"יבשת" ליד סכר אבן. הוא ממוקם על החוף ליד העיר ברמאו.
בראש המצוק ניצבת כנסייה קטנה המוקדשת ליוחנן המטביל. הוא נבנה במאה ה-10 על ידי הטמפלרים, והם אהבו לשמור סודות, אז במשך כמה מאות שנים מעטים ידעו על המקום הזה. אבל זה ידוע כי בשנת 1593 הקתדרלה נשדדה על ידי הפיראט המפורסם פרנסיס דרייק.
האי היה הרחק למטה והתחלנו בירידה. הדרך סומנה בשלטים קטנים שקבעו שעלינו ללכת 3 קילומטרים. אספלט תרבותי הפך לאבני חלוק מפוזרות בצורה כאוטי, ואז הם הסתיימו - נשאר רק בוץ חלקלק למדי. מטבע הדברים, בדיוק באותו הרגע התחיל לרדת גשם (כמעט היחיד במהלך 10 ימי הטיול).
אחר כך קראתי את סיפורי התיירים, והתברר שכמעט כל מי שביקר במקום הזה נקלע לגשם: או תכונה מקומית של שושנת הרוח, או לפני שמגיעים למקום הקדוש, צריך לעבור מבחן קטן.
למרות שהדבר הקשה ביותר היה לפניו. ירדנו לסכר קטן המוביל לאי, ומאחוריו החל גרם המדרגות לפסגה - נאלצנו לטפס 231 מדרגות גבוהות לא אחידות.
מעריצי הסדרה "משחקי הכס" כנראה יזכרו את המראה הזה. לאורך השביל הזה ולאורך המדרגות האלה הלכו ג'ון סנואו ודאבוס סיוורת' בעונה 7 כדי לפגוש את דאינריז טארגריין בטירת דרגונסטון. רק בזכות אפקטים מיוחדים הם הגיעו לא למקדש, אלא למשכן היופי, שלמעשה נמצא... בצפון אירלנד.
מעולם לא הרגשתי כל כך ברור שיכולתי להתפוצץ: המעקה הנמוך בגובה הברכיים, למרות שהיה עשוי מאבן אמינה, לא עורר הרבה ביטחון. רוח ההוריקן אילצה אותנו להתכופף ולהיאחז במדרגות, ממש זוחל לאורכן.
והנה החלק העליון. כנסייה קטנה עם פעמון מצלצל ללא הרף חיכתה לנו. לפי האגדה, שלוש מכות יעזרו להגשים כל משאלה, ולכן תיירים פוגעים בה כל הזמן.
אני מקווה שאף אחד מהאיכרים שגרים בקרבת מקום לא יתעצבן מזה, כי מאמינים שהקול הזה מרפא ומקל על כאבי ראש.
הכנסייה בדרך כלל סגורה, עם טקסים שנערכים מספר פעמים בשנה. קודם כל - 24 ביוני - חג המולד של יוחנן המטביל. מי שלא מאמין בניסים עשוי להיות מופתע: למה לעלות לכנסייה אם אתה לא רוצה לצלצל בפעמון, ויותר מכך, הנוף הטוב ביותר של האי הוא מהחוף? למען השקפות אחרות, למען השתייכות למקום יוצא דופן, למען התחושה הבלתי ניתנת לתיאור המכסה אדם העומד על שפת תהום מעל האוקיינוס - להרגיש את היסודות האמיתיים - כל אחד מעשרות תיירים המטפסים על הסלע מדי יום ימצאו את התשובה שלהם. אבל זה בהחלט שווה לעשות!
לפי האגדה, יוחנן המטביל נחת פעם על החוף הזה והלך לאורך האי, והותיר 3 מעקבות ענק אלה.
אגדה נוספת קשורה למקום הזה: הם אומרים שהאינקוויזיטורים מימי הביניים עצרו חומה של כופרים במערות האי.
אגב, התברר שאין צורך בכלל לרדת ישר בשביל התלול לאורך המדרון: דרך אספלט רחבה למדי מובילה לאי: אסור להכניס מכוניות לשם, אבל אפשר ללכת לשם. תחליטו לבקר במקום הזה, תצטרכו לבחור מה שאתם הכי אוהבים: שביל קצר, ישר וקשה, או שביל ארוך, מפותל ופשוט.
מָקוֹר: travel.ru