ג'ודפור היא העיר השנייה בגודלה במדינת רג'סטאן, אחרי אודייפור, הניצבת בקצהו של מדבר ת'אר.
בוקר מוקדם על גג בית ההארחה קסר מורשת.
בשל החום וחסכון בחשמל, אנשים רבים ישנים על גגות בתיהם.
ובכן, וניואנס כזה עדין - אמממ, שירותים ציבוריים... יש שירותים פתוחים לפיפי באירופה. בהודו אין עם זה בעיה – כל קיר הוא כבר אסלה. אבל זו הפעם הראשונה שראיתי שירותים פתוחים (כאילו בצורה יותר תרבותית) לבלות בג'ודפור. יתרה מכך, הוא ממוקם ברחוב צר עם עומסי תנועה כבדים של הולכי רגל וטוקרים. זה גם מחזה כששלושה הודים יושבים, לעיני כולם, עושים את עסקיהם ומפטפטים בינם לבין עצמם. אני לא מפרסם תמונות של הבמה - רק לאסתטיות...
חלבן עצוב.
העיר מאוד יפה. מצד אחד יש מבצר ענק ממש מעל העיר, מצד שני בתים כחולים.
ג'ודפור מורכבת מעיר תחתית ומהמבצר הענק מהרנגאר, הניצב על ראש גבעה ומוקף בחומה באורך 10 קילומטרים. מחוץ לחומות המצודה ישנם ארמונות, מקדשים וחצרי שירות. לדעתי, זהו המבצר הכי מרשים שראיתי בהודו.
העיר קיבלה את השם עיר כחולה בשל העובדה שמספר רב של בתים שהיו שייכים בעבר לכמרים הגבוהים ביותר, הברהמינים, צבועים בצבע זה.
על אחד מקירות המבצר ניתן לראות את הדפסי כפות הידיים של נשים - אלו הם כפות הידיים של נשים ופיגשים שעלו למדורה עם המהרג'ה - טקס הסאטי.
סאטי היא מסורת של פולחן הלוויה בהינדואיזם, לפיה אלמנה אמורה להישרף יחד עם בעלה המנוח על מדורת לוויה שנבנתה במיוחד. כיום מדובר בתופעה נדירה ואסורה.
השם בא משמה של האלה סאטי, שהקריבה את עצמה, לא מסוגלת לשאת את ההשפלה שאביה דקשה נתן לאלוה הנבחר שיווה.
מָקוֹר: travel.ru
