סוף סוף, החלום הוותיק שלי התגשם - ללכת דרך ההימלאיה לאוורסט! הרבה זמן לא תכננתי את הטיול, רק קניתי כרטיסים לקטמנדו, ארזתי את התרמיל ובערב ה-22 בפברואר מצאתי את עצמי בשדה התעופה דומודדובו ולאחר מכן על סיפון AIRBUS A-380-800 חדש לגמרי, אשר היה בדרך לשדה התעופה הטרנזיט בדובאי.
הטיסה נמשכה חמש שעות. במהלך הזמן הזה, הספקתי לצפות בסרט, להטעין את הטלפון, לאכול ולישון.
את הזריחה בדובאי כבר ראיתי בטרמינל A380 של האמירויות.
זה משהו ענק לא מציאותי...ויפה. ויש שלושה טרמינלים בגודל כזה.
מטוסים ממריאים לעתים קרובות יותר מאשר רכבות שנוסעות במטרו של מוסקבה)
נוסעים מועברים במכוניות חשמליות
ענק Dutee Free
היו לי שש שעות להעברה ועדיין הספקתי לישון
כשנותרו שעתיים וחצי לפני היציאה, החלטתי להסתובב בטרמינל ובמקביל למצוא את השער שלי. ולא בכדי הלכתי לחפש את השער שלי מוקדם כל כך. כפי שהתברר, העלייה למטוס הבא שייקח אותי לקטמנדו מתבצעת מטרמינל אחר. בכלל, סטיתי מקבוצת המעבר הראשית עם ההגעה והסתובבתי בטרמינל הלא נכון. לקחו אותי למקום לבד באוטובוס, שם כבר חיכיתי לעלות לטיסה הבאה. הטרמינל הזה כבר היה הרבה יותר פשוט.
סוף סוף הוכרזה הנחיתה
אנחנו נוסעים במונית למסלול. גורד השחקים הגבוה בעולם, הבורג' ח'ליפה, נראה למרחוק.
דובאי מלמעלה
בנייה פעילה מתבצעת באיים
בפרברים בונים גם בקתות קיץ)
מִדבָּר
נהרות
הנה באה נפאל
אנחנו עפים למעלה. למטה בניין אדום קטן עם ארובה גדולה - בית חרושת ללבנים. כמעט כל הבתים ואפילו בניין שדה התעופה עשויים מלבנים אדומות.
נמסטה קטמנדו!
מָקוֹר: travel.ru
