רשמים משייט באוקיינוס השקט

לפני שבועיים חזרתי מהפלגה מלוס אנג'לס למקסיקו. הפלגות, כך נראה לי, הן דבר ספציפי למדי. כולם רוצים אותם, אבל לא קל להחליט עליהם. הייתה לי חוויה שלילית עם הפלגות בסקנדינביה, אבל במקביל מאוד רציתי לראות איך זה בהפלגות אחרות. אז בעלי ואני קנינו הפלגה של שבוע למקסיקו. ומעולם לא הצטערנו על זה!

אני חולק את הניסיון שלי, אולי זה יועיל למישהו.

הפלגנו על נסיכת הכתר, שיש לה שבע עשרה סיפונים, שמונה מסעדות, חמש עשרה ברים, שש בריכות שחייה, קולנוע באוויר הפתוח, ספא, סלון יופי, חדר כושר, מגרש טניס, מגרש גולף, ספרייה, קזינו, שני תיאטראות, כנסייה לחתונות, שלושה מועדוני ילדים. אולי פספסתי משהו :) אבל הייתה מסיבה שתוכננה ל-3080 איש ועבודה ל-1200 אנשי צוות.

ההפלגה שלנו התחילה בנמל לוס אנג'לס, ואולי רק דבר אחד העיב עליו. שבועיים לפני נסיעתנו באונייה זו חלו 180 איש בשפעת המעיים, ולכן הוכנסה לאונייה מערכת חיטוי מיוחדת ויציאתנו נדחתה בשש שעות. למרבה המזל, הוזהרנו על כך מראש. אבל לא היינו צריכים להתעורר בחמש בבוקר כדי להגיע לעיר המלאכים.

היה לנו הפלגה של שבוע עם לוח הזמנים הבא:

22 בנובמבר – יציאה מלוס אנג'לס

23 בנובמבר – בים

24 בנובמבר – בים

25 בנובמבר - מקסיקו, פוארטו ולארטה

26 בנובמבר – מקסיקו, מזטלאן

27 בנובמבר – מקסיקו, קאבו סאן לוקאס

28 בנובמבר - בים

29 בנובמבר – הגעה ללוס אנג'לס

הכל התחיל מזה שמיד לאחר הנחיתה כל האורחים היו צריכים להתאסף לתרגילים מה לעשות במקרה חירום ולנסות חגורת הצלה :)

מדי ערב מאוחר הביאו לנו תוכנית ליום המחרת המכילה מידע שימושי מגוון. זריחות ושקיעות, מזג אוויר, לוח זמנים ליום, נאום מאחד מאנשי הצוות, מבצעים שונים מברים וחנויות על הסיפון. זה מאוד נוח!

אני אגיד לכם בכנות, זה לא שאנחנו סקפטיים לגבי הפלגות, אבל אי אפשר לקרוא לחוויה שלנו בנסיעה במעבורות לסקנדינביה מוצלחת. אבל רוסלן תמיד אומר שצריך לתת לכולם הזדמנות שנייה. והחלטנו לנסות שייט בסגנון אמריקאי.

אבל כבר ביום הראשון תפסתי את עצמי חושב שאני לא אוהב את זה. נדמה היה לי שאני, מרצוני החופשי, גדרתי את עצמי בשטח די גדול, אבל גדרתי את עצמי. אני פשוט לא רוצה לבלות את החגים שלי ככה. אני צריך תנועה, המוח שלי צריך מידע חדש, אני צריך משהו מיוחד.

מה קורה כאן? הרבה בריכות? ובכן, ישבנו באחת במשך שעה. לא יכולנו לשחות כי זה היה טיפשי! השתזף. עוד שעה. אתה יכול ללכת לאכול. עוד שעה חלפה. מה הלאה? נראה שכך בדיוק הם נופשים בטורקיה ובמצרים באמצעות מערכת הכל כלול בשטח העצום של מלון אחד, שמחוץ לו אין ממש מה לעשות.

זה ממש לא סוג החופשה שלי, להירגע ככה משעמם לי מדי. אבל אתה לא יכול לרדת לאמצע האוקיינוס השקט 🙂 נותר רק דבר אחד לעשות - להירגע וליהנות. וברגע שהתממשה המחשבה הזו, העולם התחיל לנצנץ בצבעים חדשים.

בגלל זה אני מספר לך את כל זה. קודם כל, אני בעד כנות. שנית, אם אתה פנאטי חוץ, אתה צריך להיות מוכן לרגע הזה. שלישית, חנונים כמוני אולי ירצו לבחור בשייט עם פחות ימים בים.

אני אחזור לנקודה הזו, אבל לעת עתה הרשו לי להראות לכם את האנייה. חפיסות מסוג זה הן האהובות עליי. זה נראה כאילו אני יכול ללכת עליהם כל היום...

אבל לא כל הסיפונים פתוחים להליכה, שכן בחלק מהבקתות יש מרפסות.

אבל לקחנו לעצמנו בקתה פשוטה מאוד ללא מרפסת ואפילו לא חלון. היה ברור שהזמן שנבלה בבקתה יהיה מינימלי, ואם כן אז נוכל להסתדר בלי חלון.

זה חדר האמבטיה. מאוד נוח, דרך אגב!

בואו נחזור לסיפונים. ב-14, למשל, היו שני אזורים גדולים שלכל אחד בריכת שחייה משלו. אבל כזה עם מרפסת להופעות חיות.

ולשני יש מסך גדול. אזור זה נקרא "סרטים מתחת לכוכבים". במהלך היום הם משדרים בעיקר קונצרטים ואירועי ספורט.

ובערב הראו סרטים והגישו פופקורן.

אגב, לפני השייט אי אפשר היה שלא לחשוב איך כל שלושת אלפים האנשים ישתלבו על הספינה. אבל לא רק שכולנו השתלבנו, לא הייתה הרגשה של קהל! ובכל שש הבריכות אפשר היה למצוא כיסא נוח.

היו מיטות שיזוף בכל הסיפונים הפתוחים והיו די והותר. מגבות נקיות היו זמינות באופן חופשי ובכמויות בלתי מוגבלות.

הבריכה האהובה עלינו הייתה בירכתי. זה היה אפילו יותר מצמרר מכל האחרים, אבל הנוף סביבי גרם ללב שלי לפעום מהר יותר! וביום האחרון שחינו בו!

רק תראה את טביעת הרגל הזו של האוקיינוס! הוא קורץ כל כך הרבה!!!

מה שאהבתי במיוחד בספינה היה שאפשר לשאת אוכל בכל הספינה. ולעתים קרובות אכלנו כאן.

והנה התפעלנו מהשקיעה.

אגב, השקיעה הייתה טובה מאוד :)

לגבי אוכל. היו כמה מקומות לאכול. ראשית, במסעדות. שבו אתה יכול להירשם מראש או לא להירשם בכלל. אתה יכול להירשם לארוחת ערב מוקדמת בשעה 17:30 או 20:00. כפי שסיפר לי מטייל מנוסה אחד, הזמנה מבטיחה ישיבה ליד שולחן, שכן יש, למשל, הרבה יותר אנשים שרוצים לסעוד מוקדם מאשר יש שולחנות פנויים. מעולם לא אכלנו ארוחת ערב כל כך מוקדמת, ובשמונה או תשע בערב לא חווינו קשיים עם העלייה למטוס באף אחת מהמסעדות.

בנוסף למסעדות יש גם מזנון. שם מוכר יותר עבורו הוא מזנון. ההבדל היחיד שלו מהפורמט שאנחנו רגילים אליו הוא שהאוכל מוגש לכם על ידי המלצרים, ולא על ידיכם בעצמכם.

מאוד אהבתי ללכת למזנון. ראשית, אהבתי יותר את המגוון הרחב של האוכל שלו, שכן בהסתכלתי על זה היה לי קל יותר להחליט מה בדיוק אני רוצה לאכול. ושנית, העובדה שאתה יכול לקחת אוכל וללכת לאכול בכל מקום בספינה היא לא יסולא בפז.

איכות האוכל הייתה נהדרת.

אתה עדיין קורא את הפוסט הזה? אז תן לי להראות לך את שאר הספינה. לדוגמה, אלו הם החפיסות החמישית, השישית, השביעית. גרם המדרגות הפוטוגני ביותר בספינה נמצא כאן.

גם אנחנו צילמנו עם זה :)

תנועות שונות התרחשו בדרך כלל על אותן סיפונים.

למשל, הופעה של ילדה חסרת פחד.

או כיתת אמן על קיפול מפיות.

אליו הצטרפתי בהנאה רבה ויצרתי יופי חסר תקדים.

אבל עם הצילום הזה אני רוצה לציין במיוחד את הפשטות ששלטה על האנייה. וזה בדרך כלל מאוד אופייני לארצות הברית. יותר אנשים התאספו לכיתת האמן מאשר היו מושבים. אבל אף אחד לא התעצבן ורק התיישב על הרצפה והתחיל ללמוד. בואו נתעלם מההשלכות של רצפה קרה על הגוף, אבל באופן כללי זה קורה בכל מקום - אנשים מתיישבים איפה שהם רוצים ולא דואגים לכלום. ועכשיו אני עושה את אותו הדבר. וזה כל כך מרגש!

אנחנו הולכים הלאה. אחד המקומות המעניינים שהייתי רוצה להציג הוא התיאטרון. באנו לכאן כמה פעמים להצגות. הפעם הראשונה שהדוד דיבר היה מנטליסט שקרא מחשבות. מישהו צפה בסדרה "המנטליסט"? אז, אותו בחור היה יועץ בסדרה הזו :) הפעם השנייה הייתה קונצרט, שאורגן על ידי חברי הצוות. היה מאוד מעניין לראות איך המלצרים והקרופירים שרו שירים או רקדו.

הסתכלנו גם לחדר הכושר. מאובזר היטב ועם נוף מרהיב. כאן אתה יכול לא רק להתאמן על הסימולטורים, אלא גם להירשם לשיעורים קבוצתיים. מאוד רציתי ללכת ליוגה, אבל זה לא הסתדר.

היה מועדון ילדים שלם לילדים, שהגישה אליו הייתה סגורה. אבל הצלחנו להסתכל לפחות על מגרש הכדורסל.

היה שם גם מגרש גולף.

התברר שגולף הוא משחק משעמם בצורה מגונה :)

אבל מבחר הספרים בספרייה היה מהנה להפליא. שם אפשר היה גם לשחק משחקי קופסא, שגם מהם היו בשפע.

מעולם לא ביקרנו בקזינו ובכמה מקומות אחרים על הספינה. אבל זה בכלל לא בשבילנו. אגב, אם נחזור לרשמים מהספינה ולחופשה מסוג זה, התחושות השליליות שלי מהיום הראשון הן נחלת העבר.

באופן כללי, לאחר שהתחילו עצירות בערים, בדרך כלל התחלתי להעריך את מטוס הנוסעים כאמצעי תחבורה בין ערים. מוקדם בבוקר אתם שם, חקרו את העיר כל היום עד השקיעה וחזרו חזרה. אתה מתקלח ועדיין יש לך ערב שלם של בידור - קונצרטים עד חצות, פסנתרנים, זמרים ודיסקוטקים באוויר הפתוח. כיף לך כל הערב בלי לחשוב על כלום, המיטה נמצאת במרחק שני צעדים, ומחר יום חדש, עיר חדשה והרבה רשמים.

ולגבי הימים בים, תסמיני הגמילה של היום הראשון היו לי ברורים מאוד. בדרך כלל אנחנו מתחילים את החופשה שלנו בפעילויות ולאורך כל החופשה, בהתאם לכוחנו הפנוי, אנו מייעדים מספר ימים לחופשה רגועה. ואז התחלנו בחופשה רגועה, לא הגיונית ויוצאת דופן. אבל המוח קיבל את זה, הבין את זה והתחיל להירגע.

ולבסוף, אני מדבר על מחירים. קנינו שייט באוגוסט. עלות השייט לשניים הייתה $1660. בנוסף, כל יום מחויב אוטומטית $11.50 לאדם עבור טיפים. וזה עוד פלוס של $161. בילינו גם $43.54 עבור אינטרנט על סיפון הספינה. עוד $62 - למשקאות שלא נכללו במחיר המזון. ובערך $150 לשלושה ימים במקסיקו, כולל מונית, אוכל, קוקטיילים, השכרת מיטות שיזוף. בסך הכל, כל השייט לשניים עלה לנו $2100.

זה נראה כאילו לא שכחתי כלום. תשאל מה שאתה רוצה :)